אני זוכר – משמע אני קיים

הספר "המוח של מוצרט וטייס הקרב" מאת ד"ר ריצ'רד רסטק, עורך לנו היכרות מחודשת עם המוח שלנו והזיכרון. לא במובן הפתולוגי, כי אם כמסע היכרות עם חבר שהתגלה כבעל איכויות נסתרות
הדעה הרווחת גורסת שכל אחד מאיתנו נולד עם יכולת מוגדרת של זיכרון. יש אנשים שהתברכו בזיכרון פנומנלי, יש שייאלצו להסתפק בזיכרון הבינוני שלהם, ויש כאלה שאינם מסוגלים לזכור דבר. הגישה הזו לזיכרון גורסת שמה שנולדת איתו, זה מה שיש לך, ואין הרבה מה לעשות בנידון.תפישה פופולרית אחרת בחברה טוענת שהמוח הוא מעוז האינטלקט. החלוקה המקובלת היא שהמוח מאחסן את השכל, בעוד שהלב הוא ביתו של הרגש. ואז בא הספר "המוח של מוצרט וטייס הקרב" (הוצאת "אריה ניר", תרגום מאנגלית: אניטה תמרי), מנער את התפישות המקובלות, מפרק אותן לגורמים ומרכיב מהן קוקטייל חדש.

מה שאינו עובד- אובד

ד"ר ריצ'רד רסטק, מחבר הספר, הוא נוירולוג ונוירופסיכיאטר בעל ניסיון קליני עשיר, שכבר פרסם 12 ספרים בתחום הנוירולוגיה. קודם כל הוא קובע, כי את תפקוד המוח ואת יכולת הזיכרון אפשר בהחלט לשפר. רסטק מדמה את המוח לשריר, שככל שמאמנים אותו, כך משתפר תפקודו. לגרסתו, "מה שאינו עובד – אובד".הספר מבטא התמצאות מקצועית עמוקה במידע ובמחקר בנושא תפקוד המוח והזיכרון. זהו מדריך להכרת המוח, אבל אין מה לחשוש – ההיכרות היא לא במובן הפתולוגי, אלא יותר כמסע היכרות עם חבר. עד עתה מערכת היחסים בינינו הייתה מבוססת על הערכה מסוימת של כישוריו ויכולתו, והנה מתברר כי החבר הזה – המוח הזה שלנו – הוא בעל איכויות נסתרות, אותן עלינו ללמוד ולקבל.

כיצד לאמן את המוח

המפתח להבנת פעילות המוח היא הבנת המערכת הקישורית שלו. במוח יש מיליארדים של תאי עצב, וכל אחד מהם מקושר לעשרות אלפי תאים סמוכים. כל המבנה הזה יוצר מרכזיית טלפונים אדירה הקולטת, אוגרת ומעבירה מידע.המוח קולט חוויות חדשות באמצעות כל החושים, מתייק אותן ושולף אותן על פי הצורך.
למעשה, המוח הוא ספריה חיה ונושמת, דינמית ומתחלפת, שאיכותה נקבעת על פי יכולתה לעשות קישורים בין הכרכים השונים שהיא מכילה. כמות המידע החודרת לספריה הזאת היא אדירה, והיא רק הולכת וגדלה בזכות ריבוי הגירויים הויזואליים והחושיים והקצב המהיר של חיי היומיום. על פי רסטק, תהליך קליטת הגירויים הרבים מדרבן את המוח ליצור קישורים חדשים, מה שגורם לו להשתנות ולהשתבח.
הספר מורכב מעשרים ושמונה פרקים, בהם כלולה הדרכה מעשית כיצד ניתן "לאמן" את המוח, תוך מתן דגש להתייחסות אוהדת וידידותית לאיבר החשוב הזה. יש להפחית לחצים, ליצור הרמוניה עם השעון הביולוגי, ולבנות אסוציאציות בעלות משמעות. המוטו של הספר הוא "אני זוכר, משמע אני קיים", והבשורה הטובה שלו היא שיש ביכולתנו אפשרות לשלוט על התהליך הזה.
דרך נהדרת אותה אנו מציעים לשיפור זכרונך הינה כתיבת סיפורך האישי בספר ביוגרפי. כך ישמרו זכרונותיך ויעברו כנכס יקר ערך לדורות הבאים. עלי שלכת עוסקת בהפקת ספרים ביוגרפיים – לפרטים נוספים אנא בקר/י כאן.

המאמר נכתב על ידי אלונה גוטמן והתקבל באדיבות אתר 50 פלוס.