בעשורים האחרונים הולך וגובר השימוש בשריפת גופות בכל רחבי העולם המערבי. מהן הסיבות המניעות אנשים לבחור בדרך זו? הסיבות לכך רבות ולהלן כמה מהן :
- פילוסופיה אישית / רוחנית – לחלק ניכר מן האוכלוסייה (ולא רק לבני דתות זרות) קיים הרצון לבחור בדרך אסתטית וצנועה, המתאימה לאורח החיים בו בחרו לחיות כל חייהם.
- פילוסופיה של דאגה לאיכות הסביבה – ללא ספק, השימוש בקרמוטריום הינו הפתרון האקולוגי הנאות ביותר. תהליך השריפה בתנור זה הינו נקי ואינו מזהם, אינו מנצל משאבי קרקע יקרה לקבורה והינו תהליך נוח ומהיר. מעניין לדעת שאחד החוקים העיקריים הנוגעים לזיהום הסביבה הינו החוק האוסר על קבורת בעלי-חיים. חוק זה נאכף בפועל ומטרתו למנוע זיהום מקורות מי השתייה של מדינת ישראל. תקנות החוק מחמירות במיוחד כאשר מדובר ביונקים, והמשרד איכות הסביבה מקפיד על אכיפת חוקים אלו במיוחד באזור אקוויפר החוף. לדאבוננו, התוצאות של קבורת אדם אינן שונות, וברור לכל שריכוז בתי הקברות השוכנים מעל האקוויפרים השונים (ובמיוחד מעל זה של מישור החוף) פוגעים באיכות המים שלנו לא פחות מאשר בעת קבורת בע"ח …בנוסף – כיום שיטת השריפה השתכללה ובתנורים המודרנים אין עשן וריח כלל.
נעשה שימוש בפילטרים שמסננים רעלים וריחות ועוברים בדיקה על ידי משרדי איכות הסביבה בעולם בכל מקום בו יש תנור כולל ישראל.
כמות האנרגיה הנצרכת לשריפת גופת אדם ממוצע שווה בקירוב לאנרגיה הנדרשת לאפיה של 20 כיכרות לחם. כמות אנרגיה שולית ביחס לכמות האנרגיה הנדרשת לקבורה באדמה או בניית יציקות הבטון בקבורה בקומות – וזה עוד בלי לדבר על הרעל שיש בבטון והנזק שלו לאדמה.
עלי שלכת חברה בכל ארגוני הקרמציה הבינלאומיים ולא בכדי, ישנם תנאי סף שצריך לעמוד בהם. נהלי עבודה, דוקומנטציה ותיעוד ובין היתר גם תקינות תנור והמתקן בו הוא נמצא. - פשטות ונוחות – האסתטיקה והנוחות המתאפשרת למשפחה בבחירת מועדי קיום טקס הפרידה. ניהול האירוע יכול להתבצע באולם קבלת פנים מפואר, מכובד וממוזג, המתאים לכל תנאי מזג אוויר.
- חיסכון – האמצעי הזול ביותר בין החלופות הקיימות.
- פלורליזם דתי – בנוסף לבני דתות וכתות שאמונתם מכתיבה שריפה, מתאימה דרך בחירה זו גם לחילוניים ולאתאיסטים.
- תנודה גדלה של האוכלוסייה – תנודת האוכלוסייה, הריחוק ממקור הלידה ופיזור הצאצאים בארץ ובעולם, מהווים כולם תמריצים לכך. ניידות כד האפר מאפשרת למשפחה הנצחה וקירבה שונה ומורכבת לעין שיעור מלוויה רגילה.