תקופת האבל היא רגישה עבור חלק מהאנשים – בעיקר אם מדובר במוות פתאומי. הם הופכים מכונסים יותר, כואבים וחשופים יותר באופן שדורש לבחור את המילים הנכונות בכל פניה או תקשורת מולם. איך עושים את זה נכון? הנה כמה טיפים.
הימנעו מקלישאות ואמירות מובנות מאליהן כמו "הזמן מרפא" וכד', שיכולים לעורר כעס ותסכול אצל האדם האבל. היו אישיים ודברו מהלב, עם רגישות.
בשיחה התרכזו באבל, במשפחה, ובאדם שמת. השתדלו להימנע משיחה על עצמכם ומשפטים כמו: "זה הרס אותי כששמעתי מה קרה", אלא אם נראה שזה מתאים באותה הסיטואציה, לטובת האדם האבל.
אל תקדימו את המאוחר. תנו לאבל להתמודד הם האבל בזמנו ובדרכו. משפטים כמו: "זה יעבור ואת/ה תצא/י מזה" – לא מתאימים לשעת השבעה.
הזדהו עם הכאב – אבל לא מדי. משפטים כמו "אני יודע מה אתה עובר עכשיו" לא מאפשרים לאבל לדבר את רגשותיו. אל תדברו בשבילו ותנו לו להתבטא בצורה ובמילים שיבחר.
הקטלוג המקיף והמלא של עלי שלכת עם כל התשובות לשאלות שלכם בכל מה שקשור לקבורה האזרחית בישראל
