שריפת גופות ויהדות – כללי

ראשית עלינו לזכור כי את התורה ואת הבאים לפרש את התורה משמשים מספר כלים, חלקם מהמקורות ההלכתיים וחלקם מהמחקר הארכיאולוגי וההיסטורי.

משפטים רלוונטיים לתפיסת עולם יהודית המשפעים על פרשנויות:

1. "התורה פנים רבות לה" ? מקובל שניתן לפרש ביותר מדרך לגיטימית אחת את דברי התורה.
2. "איש באמונתו יחיה" ? גם לאחר פסיקות הרבנים, שמורה לכל יהודי זכות הבחירה לבנות את אמונתו על פי תפיסתו האישית.
3. "עשה לך רב" ? בגלל ריבוי הפרשנויות, ההלכה ממליצה למעשה לבחור לך מיהו הרב שעליו אתה סומך ולהיוועץ רק בו.
4. התורה ניתנה למשה ולעם. היהדות שונה מהלכות הגויים (מהקתולים) בכך שמעולם לא היה לה "אב קדוש". כלומר ביהדות אין היררכיה בה ניתן למישהו היכולת לדבר בשם האל (לפחות לא מאז הנביאים).
5. היהדות מתחילה באברהם אבינו. המעשה הראשון שהוא עשה היה שבירת האלילים של אביו. כלומר, הלקח הראשון אותו ניתן ללמוד מהמעשה היהודי הראשון, הוא שמותר לשבור כל מסורת ולבחון אותה לאור צרכי העם היהודי. מעשי המרד במסורת של פעם נחשבים היום לתורה היחידה שאסור לחלוק עליה. דוגמת רבי יוחנן שבהתנגדותו למרד ובבריחתו ליבנה הציל את היהדות מכלייה. רבן גמליאל ששינה את מנהגי הקבורה וקבע את הקבורה בתכריכים… (ארחיב בנושא בהמשך).
6. לפני שאנו בוחנים פרשנויות שונות, עלינו לזכור כי את החוקים והמצוות החשובים ביותר קיבלנו בתורה באופן ישיר וללא פרשנויות. בשום מקום לא כתוב כי עלינו לקבור או לחלופין כי אין לשרוף (ולבקיאים ההתייחסות לקבור תקברנו נמצאת בפרק הציטטות).
7. נושא שריפת הגופות ביהדות אינו פשוט ובהחלט אינו ברור. הנושא צריך לדעת רבנים להיבחן על השלכותיו בדרגות שונות. למשל, רבי מיכאל הולצמן (ארה"ב) טוען, שיש לבחון היבטים אחרים ביהדות הנוגעים לקבורה כמו למשל קבורה בתכריכים. מנהג הקבורה בתכריכים נבע ממצב כלכלי שבעקבותיו רבן גמליאל קבע, שיש להתחשב בצרכים פיננסים של המשפחה ויצר כמכנה משותף את הקבורה הזולה ביותר, הקבורה בתכריכים. (תלמוד מועד קטן, 27, א' ב'). שבאותה תקופה היה זה הלכה למעשה אימוץ מנהגי הגויים.
8. רבנים מודרניים מתחשבים גם בנושאי איכות הסביבה ובריאות הציבור (ראה תקנות משרד הבריאות והמשרד לאיכות הסביבה) ובוודאי בצרכי החיים לגבי ניצול שטחים עתידיים. בשיטות הקבורה הנהוגות כיום אנו גוזלים מילדנו כחצי דונם אדמה בכל יום. דבר העומד בסתירה לבראשית ב', טו, על כך שהאדמה ניתנה לנו נושא שריפת הגופות ביהדות אינו פשוט ובהחלט אינו ברור "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ".
9. ישנה התייחסות אוניברסאלית הנוגעת למילוי משאלתו האחרונה של אדם. כך שעל הפוסקים חלה החובה, להתייחס לכפייה בה הם נוהגים כלפי דרכו האחרונה של אדם. ההתייחסות הזו מופיעה גם תלמוד בבלי מסכת גיטין דף מ עמוד א "מצוה לקיים דברי המת".
10. החברה קדישא מחזיקה חלקות לקבורת אפר בחולון, בתל רגב ובירושלים
11. מדינת ישראל טמנה את אפרו של ארתור רובינשטיין בהרי ירושלים על פי צוואתו.
    היהדות מתירה ואף ממליצה לקבור באדמת סיד, ויש המהדרים ואף מפזרים סיד חי על הגופה. ביולוגית וטכנית גם במקרה הסיד וגם במקרה האש הגופה מאוכלת.
12. אפשר ורצוי להזכיר כי המילה שריפה באה מהשורש ש.ר.פ. שרף, מלאך
13. המילה אפר בסיכול אותיות היא פאר או ר.פ.א – ריפא, רפואה…
14. כתב רבה הראשי של אוסטרליה הד"ר הרב שלום קולמן כי השרפה מנוגדת להלכה היהודית אך כך גם האלימות. יתרה מזאת הוא הדגיש, "חופש הבחירה הינה מתת האל לכולם" במכתבו הוא גם שם את הדגש על זכות הבחירה במדינות דמוקרטיות כערך עליון.