אלינור רוזוולט

אלינור רוזוולט

אלינור רוזוולט

אלינור רוזוולט, הגברת הראשונה החזקה והאהודה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית, ופוליטיקאית והומינטרית רמת מעלה בזכות עצמה, ידעה בדיוק כיצד תראה דרכה האחרונה. לאחר חייי פעילות ציבורית חסרי מנוחה ועתירי קהל, רצתה אלינור מעמד פרידה שקט, קטן, צנוע ופרטי.
את רגשות אלו חלקה עם חבריה הקרובים ועל אף שאלו הבהירו לה שבקשתה לא ריאלית בשל מעמדה הציבורי הרם והפופולאריות הרבה שלה, התעקשה רוזוולט כי פרידתה מן העולם שמורה אך ורק לה ולחבריה הקרובים.
כשהגיע לבסוף יום לוויתה, נדמה היה שהתנאים מושלמים למילוי משאלתה האחרונה. השמיים היו קודרים, דבר פטירתה אמנם לא נשמר כסוד, אך מספר המוזמנים היה מצומצם, וגשם קל הבטיח טקס מוצנע ורגוע.
אלא שכמה שעות לפני הטקס, בנה השישי והצעיר ביותר של הזוג רוזוולט אירח לארוחת אשכבה מספר מצומצם של חברים בעלי פרופיל גבוה במיוחד. בין הסועדים היו שמות כג'ון וג'קלין קנדי, הארי טרומן, דוויט אייזנהאואר ולינדון ג'ונסון. לא בדיוק הקהל האנונימי והקרוב לו אלינור רוזוולט ציפתה.
יש לזכור כי בניגוד לימינו, בהם אנו מעודכנים מדי דקה על כל המתרחש בעולם ודבר לא נשאר פרטי, בשנת 1962 היה יכול סלבריטאי לשוות בנפשו טקס לוויה שאיש לא יידע אליו פרט למוזמנים. עד למותה של רוזוולט רק חמישה נשיאים זכו להלוויה ממלכתית, ונשותיהם הלכו לעולמן בשקט יחסי.
אך קהל המפורסמים המשיך מהארוחה אל טקס הלוויה והצטרף לשועי עולם נוספים שפקדו את בית הלוויות והפכו את לוויתה של אלינור רוזוולט לאירוע שהזניק את מושג ה Power Funeral האמריקאי – טקס לוויה רב משתתפים, חלקם הגדול מדינאים וסלבריטאים מהשורה הראשונה, המסוקר בכלי התקשורת והופך למעשה לעצרת זיכרון ממלכתית.
הכנסו למאמר המלא וקראו על הפיכתו של טקס לוויה צנוע ופרטי להולדתה של הלוויה הממלכתית האמריקאית, שמאז גלשה גם לשאר העולם, כולל במחוזותינו.

נגישות
למעלהעלה