הנצחה ללא נצח – בית הקברות היהודי בקורקאו הולך ונעלם

הנצחה ללא נצח – בית הקברות היהודי בקורקאו הולך ונעלם

בתי הקברות היהודים ברחבי העולם מהווים את אחד מעמודי התווך של המורשת היהודית. עבור עם שהעביר אלפי שנים בנדודים ממקום למקום, אנדרטאות אלו מהוות עדות קבועה ועל זמנית לחיים שאבותינו העבירו בחלקים שונים של העולם.

בין העתיקים שבבתי קברות אלו שייך לקהילה שסיפורה כמעט ואינו מסופר. שמו הוא "בית חיים", והוא מגולל את סיפורם של יהודי הקאריביים מזה 400 שנה, אז הגיעו לקורקאו יהודים שביקשו למצוא לעצמם בית חדש לאחר רדיפת האינקוויזיציה וגירוש ספרד.
אלא שבניגוד לבתי הקברות היהודים באירופה, הזוכים לתיירות רבה ושימור קפדני, "בית חיים" הינו בית קברות על ערש דווי. מצבותיו פגומות והכיתוב עליהן כמעט שנמחק כליל. לוחות האבן המגנים על הקברים שבורים, והשיש הלבן שעיטר חלקות רבות האפיר לחלוטין, כנראה בשל הימצאותו של בית הקברות בסמיכות לבית זיקוק ישן ומוזנח.

גורל הנצחתה של קהילת יהודי קורקאו, שבשיא פריחתה בשלהי המאה השמונה עשרה מנתה מעל 2,000 בני אדם, דומה לזה של קהילות יהודיות רבות באיים הקאריביים, בין אם מדובר ביהודי ג'מאייקה, סנט. תומאס או ברבאדוס, גם שם אתרי הקבורה הולכים ומתכלים. 
רייצ'ל פרנקל, ארכיטקטית מניו יורק העוסקת בחקר ותיעוד אתרים היסטוריים יהודים ברחבי יבשת אמריקה, ובכללם אתרי קבורה בג'מאייקה וסורינאם, מספרת כי מעבר להיותם אתרים קדושים המנציחים את התרבות, חיי הקהילה והדת, ואף הביוגרפיות של יהודי המקום, ממלאים אתרים אלו תפקיד חשוב בתיעוד מסע הגירתם של יהודים ספרדים מחצי האי האיברי במאה השש עשרה ועד הגעתם במאה השבע עשרה, וכן את סיפורם של יהודי אשכנז שעזבו בעת מאוחרת יותר את מרכז ומזרח אירופה בחיפוש אחר ההזדמנויות שהציע ה"עולם החדש".

קהילות יהודיות אלו הלכו והתמעטו במהלך המאה העשרים, אך בתי הקברות שבחלקם נטמנו יהודים במשך יותר ממאתיים שנה נשארו עומדים על תילם, ויחד עמם מורשת הקהילה היהודית הקאריבית. בקורקאו, יהודי הקהילה ייסדו את בית הכנסת מקווה ישראל-עמנואל, העתיק שבבתי הכנסת הפעילים בחצי הכדור המערבי, ואיתו בנו את בית הקברות בית חיים. נשיא בית הכנסת, רנה מאדורו, האחראי על שימור ותחזוקת בית הקברות, טוען כי הסחיפה (ארוזיה) ממנה סובל בית הקברות בלתי ניתנת לבלימה– "האמינו לי, הלוואי שהיתה דרך לשמור על בית הקברות, אך עברנו את נקודת האל חזור", מבכה מאדורו, שמשפחתו הגיעה לקורקאו במאה השבע עשרה ובין שבעים וחמישה למאה מקרובי משפחתו קבורים ב"בית חיים".

נסיונות מצד בני הקהילה למציאת פתרונות שימור עלו בתוהו, חרף התייעצות עם מומחים לעצירת סחיפה מארצות הברית והולנד, שמצאו כי ההתמודדות עם התופעה תהיה יקרה מדי ובכל מקרה סיכויי ההצלחה שלה נמוכים ביותר, ובחלקות הקבורה בהם הזיהום אינו מהווה מכשול זוהי הלחות, המליחות וצמחיית הפרא המאפיינים את האקלים הסאב טרופי המבטלים את התקווה להצלת בית הקברות.
אלא שאולי העת המודרנית מזמנת תקווה אחרונה להצלת ההנצחה של קהילת יהודי קורקאו – אחד הפתרונות הנשקלים על ידי הקהילה לשימור בית הקברות הינו בניית אתר אינטרנטי המכיל תמונות וקטעי וידאו, ברוח אתרי ההנצחה המקוונים הזוכים לפופולריות רבה בימינו. כדברי מאדורו – "אמנם לא נצליח לשמר פיזית את בית הקברות, אך לפחות נוכל לאפשר לדורות הבאים ולמבקרים לדעת מה היה שם והיכן קבורים בני הקהילה היהודית של קורקאו".

פיתרון ההנצחה הדיגיטלי נמצא בשלבי תכנון, ועד שיעלה לאוויר הוצבו רפליקות של עשרת המצבות המסוגננות ביותר במוזיאון היהודי ההיסטורי שבבירה, ווילמשטאד.

מחפשים דרך להעניק נצח להנצחת יקירכם? הנכם מוזמנים לבקר בקהילת ההנצחה השיתופית של ישראל http://www.pmemorials.com בו תוכלו לחלוק את סיפור חייו של יקירכם באמצעות כתיבת הביוגרפיה שלו, העלאת תמונות וקטעי וידאו, הדלקת נרות זכרון ועוד.

נגישות
למעלהעלה