מאמר לזמן השלישי

מאמר לזמן השלישי

אלון נתיב

דיור מוגן הוא כבר מזמן לא שם נרדף לבתי אבות. דיור מוגן הוא הרבה יותר מכך; הוא אורח חיים. דיירי בתי הדיור המוגן עסוקים באין סוף פעילויות שהמכנה המשותף להן הוא תרבות עם המון דגשים על יצירה.
בתרבות הפנאי שהתפתחה ניתן לראות איך אנשים מלאים את יומם ביצירה ועשייה. החל מחקירות שורשים וכלה בעבודות אומנות.

ההיסטוריה היהודית רצופה הגירה של משפחות ממקום למקום. בכל משפחה, עץ המשפחה מתפצל ולאחר דור או שניים כמעט בלתי ניתן להמשיך ולעקוב אחרי הקשרים המפוצלים. לעתים רבות, עקב נסיבות הבריחה מפרעות אלו ואחרות, השאירו משפחות רבות מאחור נכסים ומזכרות. למקומם החדש לקחו עמם את זכר תולדות משפחותיהם, אך לצערנו רק לעתים רחוקות כתבו ותיעדו את המידע. כיום יש ביכולתכם לתעד מידע אודות משפחתכם ולהבטיח בכך את שימורו של הסיפור המשפחתי, עבור הדורות הבאים.

האם ידעו ניניך שסבך היה רב חשוב בקהילתו? או שסבתך הייתה פעילה בתנועה הציונית? ששימשת יועץ במשרד הביטחון, או שהלביבות שלך זכו בפרס ראשון בתחרות במרכז הקהילתי? האם הם ידעו כי משפחתכם חיה ברובע העתיק של פראג, או ניצלה מפוגרומים בתקופת הצאר? האם ידעו מה מקור שם המשפחה?

הם ידעו כל זאת, רק אם תתעדו ותעלו את המידע על הכתב בעבור הדורות הבאים. בכך תעניקו לדורות הבאים תשורה יקרה ומדהימה – שורשים.

היום קיימות מספר לא רב של חברות התומכות בהוצאה לאור במהדורות קטנות של ספרי ביוגרפיה וחברות בודדות מתוכן מוציאות לאור את כל הפורמטים לפי התאמה אישית לכל אדם ואדם. רק עלי לשכת מרכזת תחת כנפיה לא רק את הפקת והוצאת כל הסוגים של ספרים (ספרי שירה, בישול, ביוגרפיות ואלבומים) ולא רק הפקת מצגות, סרטים (בוידאו ובדי.וי.די) אלא גם מוצרים יחודים כדוגמת קופסת הזיכרונות.

העם היהודי מחובר לספרים, רואה עצמו כעם הספר והחשיבות לספרים בכלל לספרי תורה (בעיקר באורתודוכסיה) בפרט, מלווים את העם היהודי מאות בשנים.

תרומות של ספרי תורה, הקדשות של ספרי תורה בבתי כנסת רווחים מזה מאות בשנים, עם פריחה בשלהי המאה ה 19 וכיום בעיקר בקהילות מסורתיות יותר או בעלות צביון דתי מובהק.

אך המשמעות של ספר עמוקה יותר מאשר חיבור לשורשי עם הספר, ספר הוא אחד מסממני התרבות, הידע והאינטליגנציה הכלל עולמיים. ספרים מחברים ביננו הן ללימודים והן להנאה באותה מידה. למרות הטלביזיה הרדיו העיתונות והאינטרנט הספרים עדין נהנים מפריחה, יש יותר הוצאות ספרים, יש יותר חנויות ספרים.
החשוב מכל הוא החיבור האישי, תרתי משמע, לספר. תהליך כתיבת ספר ביוגרפיה מהווה התעסקות ועבודה קשה הממלאת את סדר היום לתקופה לא קצרה. יש לאסוף חומרים, לראיין אנשים, להתראיין ולדלות את הסיפורים והאנקטודות המהווים את פסיפס החיים של כל אחד מאיתנו. יש בכך יתרון לאנשים שיצאו לפנסיה וזמנם בידם. רבים מאיתנו נתקלנו בבעיה שרצינו לדעת משהו על המשפחה אבל עד שנזכרנו לא היה כבר את מי לשאול…
החיבור האישי בא לידי ביטוי גם באופי הספר, האם הוא סיפור בצורת יומן, רומן או אולי ספר היסטורי ה המשלב את ההיסטוריה המקומית / עולמית עם האישית. מובן שלאילו האוהבים לכתוב או לצלם או לצייר יכולת הביטוי האישית באה לידי ביטוי באופן נרחב יותר.
אך כאמור, ספר הוא לא רק ביוגרפיה הוא לא רק היסטוריה. ספר הוא הווה. אתה מצייר ובשנים האחרונות מאז יצאת לפנסיה ציירת מאות ציורים, שמתוכם אם היית נדרש יכולת למצוא כמות מספקת של ציורי איכות להצגה בתערוכה.
אוסף כלי הקרמיקה שלך, או אוסף הבובות בן שישים השנים ואלף הפריטים, כל אלו ותוצרים של תחביבים נוספים יכולים וראויים לקטלוג, להעלאה בפורמט מהודר של אלבום, להנצחה באתר וכדומה.

לספר פורמטים רבים; סיפור כתוב, אוסף סיפורים קצרים, אלבום מהודר, כריכה רכה כריכה קשה ועוד אין סוף משתנים ההופכים כל אחד מהספרים למשהו אישי.

ההמשכיות שספר מעניק לדורות קדימה היא עצומה, כל אחד מענפי המשפחה יודע מאין בא, יודע מה היה. אך יתרה מזאת, עותקים יכולים ליהיות מוענקים לספריות – בית התפוצות, בית הדיור המוגן, ספריית עלי שלכת ורבים וטובים אחרים.

בנוסף ניתן להעלות פורמט אלקטרוני של הספר ולהפיצו ברשת לחילופין ניתן להמירו ולהסבו לאתר אינטרנט מפואר.

פורמטים נוספים ליצרית המשכיות:

  • מסכות חיים בוידאו או DVD
  • סרטים
  • חוברות
  • צוואה רוחנית המשלבת את שירותי מעבר לאופק

 

נגישות
למעלהעלה