על קברים ועל מנהיגים

על קברים ועל מנהיגים

קברו של אריאל שרון, הקבור ליד אשתו, לילי, בגבעת הכלניות שבחוות השקמים, סביר שיהווה מוקד עלייה לרגל בדומה לקברים אחרים של מנהיגים, אישי ציבור, אנשי רוח ודת. כך ניתן לראות את קברו של בן גוריון בשדה בוקר, קבר רחל המשוררת בכנרת  וקברו של הרצל בהר הרצל בירושלים. ההבחנה בין המנהיג המת לבין אנשים אחרים באה לידי ביטוי בחלקת הקבר המובחן והייחודי שלו. ניתן לומר כי כפי שמנהיגים ואישי רוח ותרבות "נישאים מעם" בחייהם כך הם מובדלים גם במותם.במאמרו של דר' חגי עמיצור "עליות לרגל ומקומות קדושים" מדגיש דר אמיצור

"כיצד מחליטים בני אדם על קדושת מקום? הדוגמאות שלהלן הן דווקא מהמרחב הלא-דתי. האריה השואג בתל-חי קשור לטקסים של י"א באדר, קבר בן גוריון בשדה בוקר וקברו של יצחק רבין גם הם זוכים לטקסים "פולחניים". המשותף לכולם הוא שהם היו דמויות "מיוחדות" בעיני הציבור. אותו דין חל על אתרי קרבות "מיוחדים" בישראל ואצל אומות העולם. מוזיאון "יד ושם בהר הרצל הגיע עם השנים למעמד "מיוחד" מסוג זה" המאמר סוקר את ההסטוריה של הפיכת אתרים לקדושים ומדגים את התהוותם בארכיאולוגיה, היסטוריה ובעיקר – פולקלור. למאמרו

נגישות
למעלהעלה