קבורה ירוקה כאחריות חברתית

קבורה ירוקה כאחריות חברתית

מהיקבורה ירוקה?

בשנים האחרונות נכנס לעולםטרנד חזק ומבטיח – קבורה ירוקה. ביותר ויותר מקומות בעולם המערבי הגיעו הממשלה,הרשויות המקומיות, או האזרחים עצמם להבנה כי ריבוי שטחי הקבורה הקיימים, בהצטרף לנזקיםהנגרמים מקברים אלו מעמידים את עולמנו בסכנה, וכשם שהתעשיות הכבדות, מפעלים וחברותהייטק השכילו למצוא פתרונות לפגיעה בכדור הארץ, גם בתחום זה יש למצוא אלטרנטיבותקבורה ידידותיות לסביבה.

בישראל, מנהגי הקבורה הקיימיםמציעים מגוון אפשרויות לעריכת הלוויה מהודרת ומכובדת, אך– אינם מתחשבים בהשלכות עלהסביבה ברגע שהטקס נגמר. גוף האדם, ככל יונק, מכיל מחלות, הורמונים, תרופות אנטיביוטיותואחרות בהן טופלנו במהלך חיינו. חומרים אלו אינם מתכלים באופן אורגני, ומכיווןששבעים אחוז מגופנו מורכב ממים, לאחר הקבורה מים מזוהמים אלה עוזבים את גופנוומחלחלים למי התהום שנועדו להרוות אותנו, ולהעניק חיים לסביבתם האקולוגית. אם נביאבחשבון את קצבהגדילה המסחרר של בתי הקברות בארץ, הרי שהסכנה לנו ולסביבהנהיית גדולה וברורה מיום ליום. הפתרון הברור הוא שריפת גופה, ועל אף שמדובר בטרנדמקביל ההולך ומתחזק במחוזותינו, הרי שמספר הנקברים עדיין רב.

אך זוהי רק מחציתה של הבעיה.מעבר לבעיית התפרקותו של גוף האדם, הקברים עצמם עשויים מחומרים בלתי מתכליםההורסים את סביבתנו. בארה"ב למשל, שם המודעות להשלכותיה האקולוגיות של הקבורהנמצאת בשיא, נקברים 2.5 מיליון בני אדם בשנה. כתוצאה מכך נטמנים בשנה החומריםהבאים:

  • כ 70אלף מטר מרובע של עץ בלתי מתכלה מארונות קבורה.
  • 104,272טון של תושבות קבר.
  • 2,700טון של נחושת וברונזה.
  • 1,636,000טון של בטון.
  • 872,060גאלונים של נוזלי שימור.

קשה לעכל את המספרים המבהיליםהללו, וכמובן שבארץ ההיקף קטן משמעותית, אך גם שטחה של מדינתנו קטן בהתאם, ולכןהבעיה לא פחות אקוטית.

קבורה ירוקה נותנת פתרון טבעיופשוט לאיומים אלו על ידי שימוש בחומרים טבעיים המתפרקים אורגנית אל תוך האדמהואפילו מזינים, מטהרים ומפרים אותה. בארצות הברית, המודעות הגבוהה וכוחם של נתוניהזיהום המבהילים הובילו לכך שהרשויות כבר לקחו על עצמן את נושא עידוד הקבורההירוקה, ומשראה כי אכן יערות שלמים קמים לתחייה הודות למעבר לקבורה ירוקה החליט הממשלהפדרלי להעניק הכרה כשמורת טבע לכל בית קברות ירוק בכדי להבטיח את המשך המגמה.

בארץ, כמו תמיד, לוקח לנו זמןרב מדי להדביק את הפער התודעתי משאר העולם המערבי. מוסד האבל ביהדות ובאזרחותהישראלית הוא כל כך דומיננטי, שנדמה כי מדובר בנוסחה שאין לגעת בה. אך כפי שמגלהלנו תנופת הקבורה האזרחית ושריפת הגופות הניכרת ברחבי המדינה, המחסום העומד ביןקבורה ירוקה לאזרח הישראלי אינו עניין מנטלי, דתי או תרבותי, אלא פשוט עניין שלמודעות.

המדינהמתחילה באזרח

כמובן שכאן נכנס האזרח עצמולתמונה. שלטון מקומי יכול לדאוג להקצאת חלקות קבר ירוקות ודחיפת המגמה שלהן, אךבסופו של דבר, בעיקר בעידן האינטרנטי, האחריות האזרחית על מודעות לנושאי הסביבה הפכהלפרטית. הבחירה לשים בגד ידידותי לסביבה או לא, להיטמן עם חפץ אהוב שאינו עשוימחומר רעלני לסביבה, ואף הוספת הקבורה הירוקה בצוואתו הרוחנית של אדם – נתונה בידיכל אחד ואחד מאיתנו. אך החובה לדעת על האפשרויות השונות שקבורה אזרחית, וקבורהירוקה בפרט, מעניקה לנו ולעולם שסביבנו מוטלת עלינו.

האופן שבו קבורה סטנדרטיתמזיקה לסביבה עלול להיות מפתיע ולא צפוי, ולכן מומלץ להיוועץ עם בית לוויות בנוגעלתכנון מסודר של קבורה ירוקה, תוך בחירה מדוקדקת של החומרים שיטמנו יחד עם הנפטרלאחר מותו.

במהלך היוועצות כזו תופתעולגלות כי הקבורה הירוקה אף אינה יקרה מקבורה סטנדרטית, והבחירה בה משמשת כהנחיהלמשפחה שהנפטר משאיר אחר לכתו – כך אני רוצה ללכת אל הטבע, כחלק ממנו.

           

נגישות
למעלהעלה