תרומת גופה למדע
כשאדם מעוניין לתרום את גופתו למדע לאחר מותו, המשמעות היא שגופתו תשמש ללימוד ו/או מחקר רפואי.
בישראל, המחקר נעשה בבתי הספר לרפואה (יש שישה כאלה), שם הגופה משמשת לביצוע נתיחות על ידי סטודנטים לרפואה במסגרת לימודי האנטומיה שלהם.
לאחר מסירת גופת התורם למוסד המיועד נעשות בה שם פעולות שימור, בדומה לחניטה, כדי לאפשר את השימוש בה לפרק זמן ארוך. במסגרת התהליך מוזרקים לגופה חומרים כימיים המונעים את שלבי הריקבון והתפוררות הרקמות המתרחשים לאחר המוות. פעולת השימור אורכת מספר חודשים ולאחריה מתחיל השימוש המדעי או הלימודי בה.
יש מי שתורם את גופו למדע ובמקביל מבקש לתרום את איבריו באמצעות חתימה על כרטיס "אדי" לתרומת איברים. לפיכך חשוב, עוד בחיים, להנחות את בני המשפחה על תוכניות האדם לגופו לאחר מותו, כדי שיוגשמו.
הגופות בבתי הספר לרפואה משמשות למחקר ולימוד לתקופה של בין שנה ל-3 שנים. בתום המחקר משפחתו של האדם שתרם את גופתו תעודכן שתהליך המחקר הסתיים, אז היא מובאת לקבורה או לאופרה (שריפת גופה) בהתאם לרצונו של התורם ו/או לרצונם של בני משפחתו.
אדם המעוניין לתרום את גופתו למדע לאחר מותו, מתבקש לחתום על הסכם מול אחד מביה"ס לרפואה בארץ בעודו בחיים כשהוא צלול לגמרי.
אדם המעוניין שלאחר מותו לא יבוצעו בגופתו תהליכי פטירה דתיים – מוטב שיציין זאת בצוואתו באופן חד ובהיר ובמקביל יוודא להזמין את השירותים הללו מראש.
הזמנה מראש של השירותים של עלי שלכת היא מסמך הזמנת השירותים החזק ביותר מבחינה משפטית. הזמנה זו כוללת את כל ההיבטים הרגשיים, הלוגיסטיים והפרקטיים העוסקים בתחום דרכו האחרונה של האדם.
