שריפת גופות

בעוד שרוב המשפחות בישראל בוחרות בלוויה וקבורה מסורתית, יותר ויותר אנשים מחפשים דרכי פרידה אישיות וייחודיות. שריפת גופות (קרימציה) היא חלופה חוקית ומכובדת, המעניקה חופש

מנוחה אלטרנטיבית, הידועה גם בשם קבורה אזרחית או קבורה חילונית הינה קבורה המיועדת בעיקר למי שאינם מעוניינים להיטמן בבתי עלמין אורתודוקסים ולתושבי מדינת ישראל אשר אינם מוכרים כיהודים, או לחילופין, לאילו

שריפת גופות אסורה לפי היהדות? תחשבו שוב. תהליך השריפה מזהם את האוויר? מי שטוען את זה כלל לא מעודכן בתקנים העולמיים. שלושה מיתוסים שעלולים לעצור

ראשית עלינו לזכור כי את התורה ואת הבאים לפרש את התורה משמשים מספר כלים, חלקם מהמקורות ההלכתיים וחלקם מהמחקר הארכיאולוגי וההיסטורי. משפטים רלוונטיים לתפיסת עולם

מקדמת דנן בחרו מנהיגים ומובילי דרך, להיפרד מן העולם על ידי שריפת גופתם (אוֹפְרָה) להלן רשימה חלקית: שאול מלך ישראל ובניו הובאו ליבש גלעד ושם

קבורה אזרחית (הידועה גם בכינויה קבורה חילונית) מציעה הזדמנות נאותה ואחרונה להיפרד מן החיים באמירה ובאופן הקרובים ביותר לאורח החיים ולהשקפת עולמו של האדם. בכך

קשה למצוא עדויות מדויקות על תחילת השימוש בשריפה של גופות ע"י האדם. מרבית המחקרים מצביעים על תקופת האבן כתקופה בה כבר יש עדויות לשריפת גופות,

שריפה הינו תהליך בו מוכנסת הגופה לתנור מיוחד בו היא נשרפת בחום גבוה, תהליך האורך בין שעה וחצי לשעתיים. התוצאה הסופית הינו אפר, המועבר לכלי