קבורה אזרחית בישראל היא קבורה שאינה מתבצעת על ידי גופי קבורה דתיים, שפועלים לפי ההלכה (כפי שנעשה במרבית בתי הקברות בישראל), אלא מתבצעת על פי השקפת העולם והאמונה של המנוח ובני משפחתו. קבורה אזרחית יכולה לכלול מרכיבים מהקבורה האורתודוקסית, הקונסרבטיבית, החילונית וכל שילוב אחר.
קבורה חילונית בישראל, היא קבורה אשר אינה נעשית על פי חוקי ההלכה האורתודוקסית או חוקי דת כלשהם לצורך העניין. לרוב, תיעשה קבורה חילונית בטקס קבורה אלטרנטיבי לפי בחירתו של הנפטר או של משפחתו.
על פי החוק אדם זכאי להיקבר על פי השקפתו בבית עלמין אזרחי חלופי. קבורה אזרחית חלופית אפשרית בבית עלמין אזרחי או בחלקה מיוחדת לקבורה אזרחית שנמצאת בתוך בית עלמין יהודי.
אפשר למצוא את רשימת בתי העלמין שמחזיקים ברשיון לקבורה כזאת ("חלקות מסופקים / חסרי דת") באתר המשרד לשירותי דת. חשוב מאד לוודא שלגוף הקובר יש רישיון בתוקף לקבורה אזרחית חלופית בבית העלמין שבו עומדת להתבצע הקבורה.
כמו כן, בחלק מבתי העלמין הקבורה האזרחית היא במימון של המדינה כמו הקבורה היהודית הדתית.
העברת נפטר למקום קבורה בבית עלמין אזרחי נעשית ללא תשלום אם מתקיימים כל התנאים הבאים: ביישוב הפטירה אין בית עלמין אזרחי, ביישוב מגוריו של הנפטר אין בית עלמין אזרחי, המשפחה לא רכשה לנפטר חלקת קבר לאחר הפטירה.
כמו כן, אם המשפחה שילמה עבור העברת הנפטר לקבורה בבית עלמין אזרחי, והתקיימו כל התנאים האלה, המשפחה תהיה זכאית לקבל מחברת הקבורה החזר עבור עלות ההעברה לפי תעריף העברת נפטרים.
בחודש מרץ 1995 קיבלה ועדת שרים, שכללה את שרי המשפטים, הקליטה והשיכון דאז, החלטה היסטורית: לאשר עקרונית את הקמתם של בתי קברות אזרחיים בישראל.
בשנת 1996 נחקק חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, המאפשר לאזרחי ישראל לבחור אם ירצו בטקס אזרחי על ידי תאגידי קבורה פרטיים. עוד נקבע בחוק כי המדינה תקים בתי עלמין לקבורה אזרחית חלופית או תקצה לכך שטחים בבתי עלמין קיימים. ככל קבורה אחרת, הקבורה בבתי העלמין האזרחיים ממומנת על ידי המוסד לביטוח לאומי.