עבור רבים מאיתנו, הפרידה מהאהובים אינה מסתיימת רק בטקס ההלוויה – היא מתחילה שם. בשנים האחרונות גוברת ההבנה שהפרידה האחרונה יכולה וצריכה להיות מותאמת אישית, משקפת את חייו, אהבותיו וערכיו של הנפטר. מתוך צורך זה הולכת ותופסת מקום הגישה של טקסי פרידה בחיק הטבע – מרחב שמכיל כאב, זיכרון, ואהבה באותה נשימה.
מה המשמעות של "קבורה בטבע"?
ראשית, חשוב לדייק – בישראל, קבורה פיזית בשטחי טבע פתוחים אינה מותרת לפי חוק, למעט מקומות ייעודיים שמוכרים כ"בתי עלמין ירוקים" או חלקות טבעיות בתוך בתי עלמין מוסדרים. לכן, כאשר מדברים על "קבורה בטבע", הכוונה לרוב היא לטקס פרידה או פיזור אפר באתרים בעלי משמעות אישית לנפטר או למשפחתו – חוף ים אהוב, חורשה שקטה, פסגת הר, או גן פרטי.
למה אנשים בוחרים בכך?
הבחירה להיפרד בחיק הטבע מגיעה לרוב ממקום עמוק – הרצון להעניק משמעות אחרונה שתואמת את דרכו של הנפטר:
אהבת טבע וסביבה
סלידה ממסגרות דתיות או ממוסדות
חיפוש אחרי טקס שקט, אינטימי, אותנטי
רצון לסגור מעגל במקום שמסמל בית, שורש או חופש
איך נראה טקס כזה?
הטקסים מגוונים, ולרוב נבנים בהתאמה אישית מלאה. אין פורמט אחד – לפעמים זו מעגל של מילים ושירים, לפעמים טקס קצר וצנוע, ולפעמים אירוע גדול יותר, עם קטעי נגינה, קטעי קריאה, נרות ואפילו עץ זיכרון. לעיתים, פיזור האפר מלווה בטקס סמלי – זר פרחים, מכתב שנקרא בקול, או חפץ אישי.
היבטים חוקיים ומעשיים
כמו כל פעולה הקשורה למוות, יש גם כאן מגבלות:
פיזור אפר בטבע בישראל אינו מוסדר בחוק באופן מפורש – אך גם לא נאכף במרבית המקרים, כל עוד אינו נעשה בשטח ציבורי רגיש או פרטי ללא אישור.
לא מדובר בקבורה פיזית של גוף, אלא באופציה שמתקיימת רק לאחר קרמציה.
במקרים רבים, משפחות פונות לגורמים כמו "עלי שלכת" שמסייעים בארגון, תיאום והנחיה של טקסים מסוג זה.
לבחור בפרידה שמדברת ללב
טקס פרידה בחיק הטבע מאפשר לנו לחזור למקורות, לפשטות, ולמהות – מבלי לוותר על כבוד, על זיכרון, ועל משמעות. עבור רבים, זו הדרך הנכונה לסגור מעגל. אם אתם שוקלים לבחור באפשרות הזו – כדאי לפנות לגורמים מנוסים שילוו אתכם גם ברגישות וגם במקצועיות.