אני בן 65 ומבקש לשטוח את הסיבות שהביאו אותי, לאחר שנות חיים טובות, להחלטה לדאוג ל"קבורה" בלב ים. החלטה חשובה, שאני מרגיש מחויב לדאוג לה עוד בחיי. נימוקים רבים ומגוונים הביאו אותי להחלטה זו, החל מהאידיאולוגיים ביותר ועד לאחרון הנימוקים המעשיים.
אתחיל בנימוקים הקלים והפשוטים ביותר העולים על דעתי. והם מכילים גם אקולוגיה, גם מעשיות וגם אידיאולוגיה ארוכת טווח (לכלל האנושות). כל אחד מנימוקים אלה חשוב בפני עצמו וכולם יחד סייעו לי לגבש את דעתי על היתרונות של קבורה בים:
- כל החומרים שאני מכיר מתכלים בטבע, בצורה זו או אחרת, תוך מחזור בטבע.
- מעמקי הימים העצומים, הם המקום הטוב והבטוח ביותר שבו ניתן להניח את שאריות גוף האדם. כאן בתוך המים הרבים יתבצע המחזור הטבעי, בנזקים המזעריים ביותר לטבע ולאנושות בכלל זה.
- הקבורה בבתי הקברות המקובלים, תופסים מקום על פני האדמה והם בזבוז עצום של עתודות
- קרקע, לרוב סמוך לישובים עירוניים.כמו כן צריך לקחת בחשבון את תחולת החיים הארוכים, שתחילתם בארצות המתפתחות והמשכם בריבוי הטבעי העצום שהחל במאה העשרים, גם בארצות הפחות מתפתחות. דברים אלה חשובים מאוד ומחייבים ניסיונות פתרון רציני, נוכח הצפיפות הגוברת במיוחד בארצות המתפתחות.
- אמנם על פניו, מחשבה זו תחשב כ"חילונית", אבל ראה זה פלא: לשלושת מייסדי האמונות הגדולות בתרבות המערבית, (שבמקרה חיו ופעלו במזרח התיכון) להם אין קברים. אלא רק מיקום גיאוגרפי כללי, אבל אין קברים! זאת ועוד: שלושת האמונות הגדולות הללו- בעיקר היהדות והאיסלאם- הטיפו באופן שאיננו משתמע לשני פנים, שאין ערך לאבן לקבר ולמצבה. ואפילו אסרו לקדש שום דבר חומרי. ללמדך אולי, שהקדושה איננה מתקיימת בחומר אלא רק ברוח (האלוהים!) ללמדנו אולי, שאדם ילוד אישה, גדול ככל שיהיה, אין בו קדושה. מעשיו הטובים למען הרעיון האלוהי ולמען כלל האדם, ישארו בזיכרון הציבורי, בכתובים, בשירי תהילה או בתפילות.
- אינני מתכוון ואינני מסוגל להתווכח או לבוא חשבון עם גדולי הרוח, שבמשך הדורות נתנו ידם לשינוי ערכים יפים אלה. גם תהיות על המניעים שלהם לא יועילו עכשיו. אבל אפשר לומר בוודאות שאינני רואה שום סתירה בין הטמנת שאריות הגוף במעמקי הים, לבין אמונה ודת כל שהיא בתרבות המערב.
ולסיכום, העניין האישי: את המכתב זה אני מפיץ בין בני משפחתי וחברי, כי כך דרכי להתחלק עם הקרובים לי. וכן לבקש מהם למלא את בקשתי לאחר מותי. לכן מכתב זה מצורף לצוואתי.
בדרך כלל אין אנחנו יודעים מה יקרה אחרי מותנו. זה נכון גם לגבי איך ינהגו עם שאריות גופנו. ואני מבקש זאת כאן ועכשיו. בדעה וראש צלול לחלוטין.
רח' ינון 13 תל אביב. 03.04.06