קבורה בחיק הטבע: טקסים אלטרנטיביים מחוץ לבתי העלמין
עבור רבים מאיתנו, הפרידה מהאהובים אינה מסתיימת רק בטקס ההלוויה – היא מתחילה שם. בשנים האחרונות גוברת ההבנה שהפרידה האחרונה יכולה וצריכה להיות מותאמת אישית,
21/05/2025
עבור רבים מאיתנו, הפרידה מהאהובים אינה מסתיימת רק בטקס ההלוויה – היא מתחילה שם. בשנים האחרונות גוברת ההבנה שהפרידה האחרונה יכולה וצריכה להיות מותאמת אישית,
המוות כידוע, הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, ועם מותו של אדם אהוב מתעוררת השאלה – כיצד ירצה להיקבר? בישראל, לצד קבורת ההלכה היהודית, קיימת אופציה
אתרי הזיכרון משמשים סמלים רבי עוצמה של זיכרון, ומאפשרים לנו לכבד את חייהם ומורשתם של אלה שהלכו. המרחבים הקדושים הללו מספקים נחמה למשפחות וחברים אבלים,
קבורה אזרחית (הידועה גם בכינויה קבורה חילונית) מציעה הזדמנות נאותה ואחרונה להיפרד מן החיים באמירה ובאופן הקרובים ביותר לאורח החיים ולהשקפת עולמו של האדם. בכך
שריפה הינו תהליך בו מוכנסת הגופה לתנור מיוחד בו היא נשרפת בחום גבוה, תהליך האורך בין שעה וחצי לשעתיים. התוצאה הסופית הינו אפר, המועבר לכלי
הקבורה החילונית-אזרחית אינה מתנגשת או נוגדת את הקבורה הדתית היהודית. המושג "אזרחי" על פי חוק הקבורה האזרחית משנת 1996 אומר "לפי רצון הנפטר או בני
בעשורים האחרונים הולך וגובר השימוש בשריפת גופות בכל רחבי העולם המערבי. מהן הסיבות המניעות אנשים לבחור בדרך זו? הסיבות לכך רבות ולהלן כמה מהן : פילוסופיה
הבשורה הקשה שמקבלים החולה ובני משפחתו כי המוות הוא בלתי נמנע, היא תחילתו של מסע נפשי קשה. מנעד הרגשות השליליים כולל תחושת חוסר אונים, כאב
ט"ו בשבט מוזכר לראשונה במשנה (מסכת ראש השנה א', א'): "באחד בשבט, ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי. בית הלל אומרים, בחמישה עשר בו". כן,
רעיון לפיו מרבית האפר מפוזר בים ורק חלק מזערי ממנו מוכנס לתיבה קטנה ונטמן בבית קברות, הוצג לאחרונה בשנגחאי, עיר נמל במזרח סין. מדובר בשילוב
הקטלוג המקיף והמלא של עלי שלכת עם כל התשובות לשאלות שלכם בכל מה שקשור לקבורה האזרחית בישראל