כל אירוע שהסתיים במוות הוא כואב, אבל נדמה שאירוע שנסיבותיו לא טבעיות – הוא קשה פי כמה. תמיכה במישהו שאיבד אדם אהוב בהתאבדות יכולה להיות מאתגרת, בעיקר בשל תחושות הבושה והמבוכה הנלוות לאירוע. לא תמיד יודעים מה לומר, מה להביע ואיזו תמיכה להציע. חשוב לזכור: גם קרובי משפחתו של אדם ששם קץ לחייו, זקוקים לחמלה. ההמלצות הבאות יעזרו לכם להבין טוב יותר מה לא לומר במצב שכזה.
הימנעו משימוש במילה 'התאבדות'
מדובר במילה סטיגמטית שעלולה לגרום למבוכה וכעס של האדם האבל. אין צורך לתאר את סיבת המוות ולברר אותה בתקופת האבלות.
הימנעו מקלישאות
"אתה חזק ואני יודע שתעבור את זה", "הזמן מרפא את הכל" ועוד אמירות קלישאתיות וריקות שדווקא יוצרות ריחוק במקום לקרב את האדם האבל.
הימנעו משיפוטיות
"זה מעשה אנוכי ופחדני", "חבל שלא ביקש עזרה" – הן אמירות שלא מסייעות לאדם האבל להתמודד עם סימני השאלה הרבים שצצים מיד לאחר האירוע.
