מוות ואבל ביהדות

‫קרוב לשליש מאוכלוסיית ישראל רוכשים חלקת קבר בעודם בחיים, ולא במקרה. ההליך מקנה כמה יתרונות בכל הקשור לאופן הפרידה שלנו מן העולם: היקף מקומות הקבורה

ראשית עלינו לזכור כי את התורה ואת הבאים לפרש את התורה משמשים מספר כלים, חלקם מהמקורות ההלכתיים וחלקם מהמחקר הארכיאולוגי וההיסטורי. משפטים רלוונטיים לתפיסת עולם

ציטוטים מהתנ"ך: שמואל א', ל"א, י"ב "וַיָקוּמוּ כָל אִיש חַיִל וַיֵלְכוּ כָל הַלַיְלָה וַיִקְחוּ אֶת גְוִיַּת שָאוּל וְאֵת גְוִיּת בָנָיו מֵחוֹמַת בֵית שָן וַיָּבאו יָבֵשָה

הקבורה החילונית-אזרחית אינה מתנגשת או נוגדת את הקבורה הדתית היהודית. המושג "אזרחי" על פי חוק הקבורה האזרחית משנת 1996 אומר "לפי רצון הנפטר או בני

בעשורים האחרונים הולך וגובר השימוש בשריפת גופות בכל רחבי העולם המערבי. מהן הסיבות המניעות אנשים לבחור בדרך זו? הסיבות לכך רבות ולהלן כמה מהן : פילוסופיה

ט"ו בשבט מוזכר לראשונה במשנה (מסכת ראש השנה א', א'): "באחד בשבט, ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי. בית הלל אומרים, בחמישה עשר בו". כן,

במדינת ישראל, הליך הבאתו של אדם שנפטר מן העולם למנוחת עולמים, עובר דרך מספר הליכים ביורוקרטים הכוללים בין היתר: קבלת הודעת פטירה והנפקת רישיון קבורה, תכנון מסע